<h1>יראים סימן קע"ח</h1>
<h2>דף ב.</h2>
לא תענה. תירא ותעבוד את ה' אלהיך הזהיר וצוה שלא להעיד עדות שקר דכתיב בעשרת הדברות הראשונות ואחרונות לא תענה ברעך עד שקר. ונראה הדבר שבשני עדים הכתוב מדבר כדתנן בסוטה פ"א [ב' א'] לא יקום עד אחד באיש ממשמע שנאמר עד איני יודע שהוא אחד [אלא זה בנה אב כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד מיהו עד אחד] שמועיל לחייב ממון בשני [כשני] עדים חייב(ין) כדאמרינן בשבועות [ל"ב א'] הכל מודים בעד סוטה פי' בעד טומאה דסוטה שחייב ובמעיד בב"ד במקום שאינו יכול לחזור ולהעיד הכתוב מדבר שכל עדות האמורה בתורה בב"ד הכתוב מדבר דילמוד סתום מן המפורש דכתיב גבי שמיעת קול אלה בפרשת ויקרא נפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עונו. ואמרינן בת"כ ובשבועות העדות [ל"ב א'] השביע עליהן חוץ לבי"ד וכפרו [ובאו והודו] בבי"ד פטורין וטעמא אמר אביי אם לא יגיד ונשא עונו. (ואמר אביי) לא אמרתי אלא במקום שאינו מגיד זה [ש]מתחייב זה בממון. וספק בידי אם ילמוד עד (דהתם) [דהכא] מעד (דהכא) [דהתם] וצריך שאלה. ר' אומר אינו נוהג אלא בראויין. ואם הוזמו עדים ענוש עליהם בפ' שופטים ושוטרים דכתיב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו כל מה שרוצה לעשות לחבירו עושים להן סקילה שריפה הרג וחנק מלקות וממון. לא ידעתי מניין לאו' שהממון למי שהעידו עליו אחרי שהוא קנס יתנהו (ב)ב"ד לכל מי (שירצה) [שירצו] כדתנן [פ"ו דתרומות מ"ב] בחומש של תרומה (ליתן) [נותן] קרן לבעלים וחומש לכל מי שירצה. וכן נראה לי עד יורו לי צדק. סוגיא נראה לעולם למי שהעידו עליו (ונראה כי) [ואנכי לא] לא ידעתי מניין.
